אופרייט ליס בע"מ נ' סוברייה

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 1,718 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

טענות נהגת התובעת, בקליפת אגוז, הן, כי בעת נסיעתה צפונה לאורך כביש 4, מצפון למחלף מסובים, סטה נהג הנתבעת ימינה מנתיב נסיעתו אל תוך נתיב נסיעתה, ופגע בה.

טענות נהג הנתבעת, בקליפת אגוז, הן, כי בעת נסיעתו צפונה לאורך כביש 4, הגיעה נהגת התובעת מכביש משתלב, ובנסיון השתלבותה בתנועה בכביש הראשי פגעה במשאית בה נהג.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, ולאור הערפול בגרסת נהג הנתבעת בכל הנוגע למקום ההתרחשות, בצירוף סתירות נוספות שנתגלעו בעדותו, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק, גם בפסק-דין לפשרה, לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה ואת הוצאות המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: